כשמבקש אדם להגיע לעבודה רגשית עומדות בפניו (באופן גס כמובן) שני נתיבים עיקריים-

האחד – טיפול רגשי – בו יש מטפל ומטופל

ושני – אימון אישי – (נקרא גם קואוצ'ינג) שהוא תהליך קצר מועד המכוון לסייע לאנשים להציב ולהשיג מטרות, תוך התגברות על מכשולים.

באימון בשיטת סאטיה כל התפיסה היא שונה לגמרי:

ראשית זהו אימון לא במובן של Coaching אלא במובן של practicing- בדיוק כשם שמתרגלים בפילוסופיות הבודהיסטיות.

השיטה מלווה את המתאמן בה לתהליך של אימון רגשי ארוך טווח, שבו קיימת התבוננות משמעותית ללמידת:  החופש, האחריות, וההיכרות של האדם את עצמו ותודעתו.

השיטה לא ניגשת לתוצאות ויעדים אלא שואלת שאלות נוקבות על הווייתו של האדם – ובראשיתה השאלה – איזה אדם הוא שאלה התוצאות בחייו .

בשיטת סאטיה ניתן המון מקום לתחושות גוף מתוך תפיסה שהקשר לעולם הרגשי שלנו מקורו במערכת העצבית שלנו.

בחדר האימון בשיטת סאטיה – ישנם שני מומחים – המאמן והמתאמן  (אין מטופל ואין במי "לטפל") . התפיסה הסאטית יוצאת מנקודת הנחה שהתשובות נמצאות אצל האדם פנימה ותפקיד המאמן הוא להקשיב, לשקף, לשאול שאלות (לעיתים נוקבות) ,להכיר למתאמן את עצמו על ידי הקשבה  לגוף, למחשבות, לרגשות – ולהראות לו שהתשובות נמצאות אצלו.

אימון בשיטת סאטיה הוא מסע לעצמי - שמביא לטרנספורמציה אמיתית ומשמעותית.